בטיחות בדרכים בטיחות בדרכים
בזכות הזהירות והאדיבות
אדיבות וכיבוד זכויות צורכי הזולת הם מרכיב חשוב בחיי החברה הדמוקרטית. אם מישהו אינו מכבד את זכות הקיום של האחר, תיפגע זכות מזכויותיו. אדיבות אינה נכללת במגילת זכויות האדם וגם לא בספר החוקים של המדינה, זוהי נורמה של התנהגות המקובלת בחברות מסוימות. אדם בוחר מרצונו לנהוג באדיבות כלפי האחר. התנהגות אדיבה ומתחשבת בזולת מסייעת לאדם בכלל ולנהג בפרט, להימנע ממצבים מסוכנים ולמנוע סיכון של אחרים.

לא פעם קורה שנהג נאלץ להסיע את רכבו לאחור, פעולה שגרתית לכאורה אך ממקום מושבו ליד ההגה, חלק ניכר משדה נסיעתו לאחור, הוא "שטח מת"לגבין. "שטח מת" מבחינת הנהג הוא מקור לפורענות, כי הנהג אינו יודע מה קורה בשטח הראייה בכיוון זה. תאונות טרגיות רבות התרחשו בנסיבות כאלו, כמו גם במקרה שנדון בו בשיעור זה. נהג אוטובוס הסיע את הרכב לאחור כברת דרך קצרה למדי ודרס למוות ילדה בת שש. השאלה הנשאלת במקרה זה כמו גם במקרים דומים היא האם לא ניתן היה למנוע את התאונה?

עברות תנועה המסכנות את הציבור ועלולות לגרום לתאונות שבמרבית המקרים נובעות מטעויות אנוש, מחוסר מימנות בנהיגה, מזלזול וחוסר התחשבות בזולת. תאונות דרכים אינן נגרמות בזדון ולכן היעדר אטדיבות עדיין אינה הופכת אדם לעבריין פלילי. מצד שני, עבריין תנועה עובר על דיני התעבורה ובכך מבצע מעשה פלילי (מעשה או מחדל האסורים על- פי החוק שעונש בצידם). התוצאות הפיזיות של התנהגות נהגים והולכי-הרגל מלמדות אותם אם מעשה שעשו היה טוב או רע, אדיב והוגן או בלתי הוגן ומזלזל. התנהגות של אדם תלויה באופן החשיבה המוסרית-קוגניטיבית שלו, שאותה אנו רוצים לפתח לכדי רמה שבה פירושה של התנהגות זהירה ואדיבה בדרך, היא מילוי חובה וגילוי כבוד כלפי החוק.

הפעלה א': רשלנות או טעות

שלב א': עבודה בקבוצות כל קבוצה תשמש כבית-משפט הדן את נהג האוטובוס. כל קבוצה תקבל עותק של סיפור רקע למעשה וחומר עזר שיסייע להם בעבודתם. כל קבוצה תקבל החלטה ותנמק אותה על-פי שיקול דעתה.


שלב ב': דיון במליאת הכיתה כל קבוצה תציג בפני שאר התלמידים את ההחלטה ונימוקיה. התלמידים יביעו דעתם לגבי שיקול הדעת של הקבוצה והמורה ישלב שאלות מנחות. לאחר שכל הקבוצות הציגו את ההחלטות, יציג המורה את נוסח פסק-הדין של בית-המשפט העליון.


שאלות מנחות לדיון במליאת הכיתה

  1. מהי תרבות נהיגה?
  2. האם תוקפנות וגסות בנהיגה מאפיינות את הנהגים?
  3. האם אדיבות היא משאלה בלבד או הכרח?
  4. האם לדעתכם, יש צורך לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים הנובעים מגודל הרכב, תנועת אנשים, ילדים וכו'?
  5. על מי מוטלת חובת הזהירות נהג, הולך רגל, ילד, אחר?
  6. האם יש לצפות שהכול יפורט בחוק ומה שלא פורט לא יקוים?


סיפור רקע

נהג אוטובוס, החנה את האוטובוס סמוך לביתו. בבואו לצאת מהחנייה, בטרם עלה אוטובוס, הקיף אותו מכל עבריו, התכופף ד והציץ מתחת לאוטובוס כדי לוודא שכלום לא מסכן את הסעת הרכב. לאחר מכן עלה לאוטובוס ישב במושב הנהג, התניע את המנוע והמתין לעליית לחץ האוויר במערכת הבלימה. ואז, תוך כדי הסעת ותמרון האוטובוס כדי לצאת מהחנייה, נסע אחורנית כמטר וחצי, ודרס למוות ילדה בת שש שהיתה מאחורי האוטובוס. הנהג לא יכול היה לראות את הילדה ממקום מושבו משום היותה ב"שטח מת" מאחורי האוטובוס ובסמוך לו.

בית-משפט השלום הרשיע את נהג האוטובוס בעברה של גרימת מוות, בנהיגה רשלנית (על-פי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז,7791, ולפי סעיפים 40 ו- 64 לפקודת התעבורה).

בית-המשפט המחוזי קיבל ברוב דעות את ערעורו של הנהג והחליט לזכותו. בית-המשפט העליון דחה את ערעור המדינה ואישר ברוב דעות את הזיכוי.

המדינה הגישה עתירה לדיון נוסף ונשיא בית-המשפט העליון החליט לקיים דיון נוסף בהרכב של חמישה שופטים, שעניינו מהותם של אמצעי הזהירות אותם חייב נהג לנקוט בנסיעה לאחור. בין היתר נדונה השאלה אם בשעה ששדה הראייה של הנהג לכיוון אחורה מוגבל, מחובתו להיעזר באדם נוסף, שיכוונו ויהיה לו לעיניים כדי שלא יחשב כמתרשל.

אתם משמשים כהרכב בית-המשפט העליון הדן בערעור המדינה על זיכויו של נהג האוטובוס עליכם להחליט אם נהג האוטובוס התרשל וגרם למותה של הילדה או שלא היתה כאן רשלנות מצידו. נמקו את דעתכם בהתאם לפקודות התעבורה, לחוק העונשים ולראיות שלפניכם.

מתוך חוק העונשין, תשל"ז- 1977

סעיף 403: הגורם שלא בכוונה למותו של אדם מחוסר זהירות או במעשה פזיז או לא אכפתי, שאינם עולים כדי התרשלות פושעת, דינו: מאסר שלוש שנים.
פקודת התעבורה )נוסח חדש(, תשכ"א- 1691:
סעיף 46: העובר עבירה לפי סעיף 218 לפקודת החוק הפלילי, 1936 (היום סעיף 304 לחוק העונשין) תוך שימוש ברכב, דינו: מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חודשים, או מאסר כאמור וקנס מאה אלף לירות. אולם רשאי בית-המשפט, אם ראה הנסיבות מצדיקות זאת, ש שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש פסק הדין.

הפעלה ב': האם עבריינות תנועה היא פלילית?

שלבי הפעילות
  1. עבודה עצמית
  2. דיון בקבוצות.
  3. דיון במליאת הכיתה.


שלב א': עבודה עצמית. הדילמה שלפנינו היא בשאלה מוסרית בה מתנגשים הערכים של חופש האדם מול שמירה על החוק. האם עבריין תנועה הוא עבריין פלילי? הציבור מתייחס בסלחנות לעברייני תנועה, כבר התרגלנו לכך שכל אחד מאתנו עובר מדי פעם על חוקי התעבורה. לאחר-מכן יחולק לתלמידים דף העבודה העצמית עם נוסח הדילמה וישיבו על שאלות ההבהרה כהכנה לקראת הדיון במליאה.


שלב ב': עבודה בקבוצות לאחר שכל התלמידים יסיימו את העבודה העצמית תחולק הכיתה לקבוצות קטנות של 5-4 תלמידים בכל קבוצה. בקבוצה יציג כל תלמיד את נימוקיו לעמדתו ביחס לשאלות הדילמה, ויתקיים דיון במטרה להגיע להסכמה בקבוצה.


שלב ג': דיון במליאת הכיתה הקבוצות יחזרו למליאת הכיתה. הדיון במליאה ינוהל בעזרת שאלות הבהרה. בסיום השיעור ישאלו התלמידים אם שמעו נימוק שלא חשבו עליו והאם מישהו שינה את עמדתו בעקבות השיעור.


שאלות הבהרה

1. רק מי שאינו נוהג לא מבצע עברות תנועה. האם כל מי שנוהג, לפי-כך הוא עבריין? 2. האם אין די בכך שנהג הפוגע בתאונה קטלנית, ישא כל חייו על מצפונו את העובדה שהרג אדם? 3. אם הייתם עדים למקרה של עברת תנועה שלא הסתיימה בתאונה, האם אין חובה לדווח? 4. האם מי שאינו מדווח למשטרה אינו שותף לעברה?

ניתן לשלוח תשובות על ידי לחיצה כאן


Get Firefox!

Valid XHTML 1.0 Strict Level Triple-A conformance icon, W3C-WAI Web Content Accessibility Guidelines 1.0 Valid CSS!

Valid XHTML 1.0 Strict