מחוון מתכונת 29 במאי 2003

שאלה 1

- זהו והסבירו את הגישה (למדינה דמוקרטית) שגבריאלה פוגל מצפה שהבטוח הלאומי ינקוט כלפיה. הסבירו איזו זכות נפגעה.

( זיהוי גישה- 2 נק'; הסבר -3 נק' ; זכות נפגעת 3 נק')

הגישה למדינה דמוקרטית לה מצפה אריאלה פוגל

מדינה סוציאל-דמוקרטית.גישה השמה דגש על שוויון כלכלי-חברתי ולא רק משפטי פוליטי. רק דמוקרטיה כלכלית, "חברתית" " קהילתית" תעניק לאזרח את העצמאות והבטחון הדרושים להשתתפות בחיים הפוליטיים. בניגוד לליברלים מוכנים הסוציאל-דמוקרטים לפגוע במידה מסוימת בחירויות הפרט על מנת לצמצם באופן ניכר את הפערים החברתיים. רק צמצום הפערים, לטענתם יאפשר מתן שוויון הזדמנויות ממשי לכל פרט במדינה להתקדם בחברה ולממש את הפוטנציאל הטמון בו. הסוציאל דמוקרטים אינם מסתפקים בשוויון פורמלי בלבד אלא מבקשים להשקיע השקעה נוספת מכספי המדינה (העברת תקציבים ממסים) באוכלוסיות החלשות ולאפשר להם להגיע להישגים בהתאם לפוטציאל הטמון בהם. התערבות זו של המדינה פוגעת בחירות ובקניין של הפרטים האחרים במדינה.

הזכות שנפגעה: זכות חברתית לרמת חיים. אריאלה שהתקיימה על הבטחת הכנסה החליטה לספק לילדה תשתית חיים טובה יותר....נרשמה לאוניברסיטה ולקחה קורס אקדמי.

- הסבירו את הגישה ההפוכה לזו הנשאלת בשאלה הראשונה. ציינו מהו הערך המרכזי בה.

( זיהוי גישה- 2 נק'; הסבר -3 נק' ; ערך מרכזי – 3 נק')

הגישה הליברלית שמה דגש על החירות כערך עליון. עפ"י גישה זו החברה המדינית מורכבת מציבור של פרטים שנולדו חופשיים ושווים וזכותו של כל פרט לקבוע את סדרי חייו. בהתאם לכך הממשל חייב להיות מוגבל משום שתפקידה העיקרי של המדינה (השלטון) הוא להגן על חירויות הפרט. שיפור מצבה של החברה יבוא על ידי שיפור מצבו של כל פרט ולא על ידי התערבות המדינה. הליברלים אינם מוכנים לפגוע בחירויות על מנת לקדם את שוויון ההזדמנויות בין הפרטים במדינה.

שאלה 2

- זהו, הסבירו ונמקו באיזו סוג חסינות מדובר.

(זיהוי – 2 נק' הסבר – 3 נק' נימוק – 3 נק')

חסינות אישית דיונית-פרוצדורלית:מספקת הגנה רחבה לח"כים מפני מעצר והליכים משפטיים, מפני חיפוש והחרמת מסמכים. החסינות חלה גם על מעשים שנעשו שלא במסגרת מילוי תפקידם כמו שוחד, גניבה ובגידה. נועדה להגן על תפקוד הכנסת ולא על הח"כ באופן אישי. כל חשד לכאורה של עבירה פלילית מחייב הסרת החסינות עפ"י המלצת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות דיון בוועדת הכנסת ואח"כ במליאה כדי להעמיד את הח"כ לדין. פעולה זו מסמלת את השוויון בפני החוק של שליטים ונשלטים כאחד.

נימוק – חברת הכנסת מואשמת במתן שוחד (עבריינות פלילית) כששכרה חדרים במלון עבור חברי מרכז המפלגה שבה היתה חברה. צירוף של כסף לשלטון דוגמה לעובדה כי כוח .נוטה להשחית.

- ציינו והסבירו בשם איזו סמכות פעל היועץ המשפטי לממשלה בהגשת כתב האישום.

ציון המרכיבים המודגשים – 3 נק' הסבר שניים מהם – 2.5 נק' כל אחד)

היועץ המשפטי לממשלה אחראי לשמירה על שלטון החוק במדינה ולהגן על האינטרס הציבורי מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון במקרה זה כנסת. היועץ משמש כראש התביעה הפלילית במדינה ובסמכותו להחליט אם להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין פלילי. כאשר היועץ מחליט עפ"י שיקול דעתו, שאין בהעמדה לדין אינטרס ציבורי (עניין לציבור) הוא אינו מגיש כתב אישום ואף מעכב הליכים פליליים המתנהלים בביהמ"ש.

שאלה 3

א. זהו והסבירו על איזו זכות/עיקרון יכול הממשל האמריקאי לבסס את טענתו. נמקו תשובתכם.

זיהוי עקרון/ זכות - 2 נק' ; הסבר – 3 נק' ; נימוק – 3 נק')

העיקרון: דמוקרטיה מתגוננת. מדינה דמוקרטית מורשית עפ"י האמנה האירופאית לזכויות האדם לפגוע בזכויות אדם במקרה שהדבר נדרש משיקולי בטחון לאומי.

הזכות: חיים ובטחון הגוף של אזרחי ארה"ב. חובתה של המדינה לדאוג לשמירת חייהם וביטחונם של אזרחיה. מאז פיגועי הטרור 11 בספטמבר 2001 פועל הממשל האמריקאי להגנת חיי אזרחיו ונוקט גם באמצעי חריג זה של מעצר מינהלי הפוגע בחירותו של עציר ובזכותו להליך הוגן. אמנת ג'נבה לענייני מלחמה מכירה בזכותה החוקית של מדינה להשתמש במעצר מינהלי בשעת חירום (בעת מלחמה).

ב. זהו והסבירו איזו זכות/עיקרון נמנע/ה מאותם עצורים. נמקו תשובתכם.

זיהוי עקרון/ זכות - 2 נק' ; הסבר – 3 נק' ; נימוק – 3 נק')

העיקרון/זכות: חירות – חופש התנועה: חירותו של אדם לנוע ממקום למקום, לרבות מארץ לארץ. ניתן להגביל או לצמצם את חופש התנועה רק על ידי צו בימ"ש.

זכות – הליך הוגן – הגנה על על זכויות אדם מפני פגיעות לא מוצדקות במהלך העמדה לדין. הפגיעה בזכויותיו של החשוד תהייה מוצדקת ותתבצע עפ"י כללים ומגבלות הקבועים בחוק כמו: מעצר אדם ללא צו בימ"ש מוגבל ל-24 שעות~ זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם על מנת שלא יפליל את עצמו; אדם זקוק לייצוג משפטי ע"י עורך דין.

עקרון הכבוד המסורת ההומניסטית: האמונה שיש לאדם זכויות מפני שהוא אדם.לאדם כפרט יש כבוד (dignity) ולכן כבוד האדם במובן זה הוא לא אחת מזכויות האדם אלא העיקרון שממנו נגזרות זכויות האדם: חירות, שוויון, הליך הוגן.

נימוק – מעצר ללא משפט של חשודים בטרור המכונים "לוחמי אוייב" המשתייכים ככל הנראה לאירגון הטרור "אל-קעידה" בראשות בן-לאדן פוגע בזכויות הנזכרות לעיל ובעקרון כבוד האדם.

פרק שני ( 28 נקודות )

שאלה 4

הסבר פסילת מפלגות בישראל (7 נק')

פסילת מפלגות מהתמודדות חופשית במערכת בחירות והוצאתן מחוץ לחוק מקובלת במדינות דמוקרטיות כאשר נשקפת סכנה לדמוקרטיה או לשלטון (עקרון הדמוקרטיה המתגוננת).

עפ:י חוק יסוד כנסת סעיף 7א' וכן עפ"י חוק המפלגות 1992: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה במפורש או במשתמע: (עקרונות מנחים): (כל עיקרון 3.5 נק')

· שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

· שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה

· הסתה לגזענות

בבחירות האחרונות פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותם של בל"ד (ח"כ בשארה) ושל (טיבי) – שלילת קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי ושל ברוך מרזל מן 'האיחוד הלאומי' על הסתה לגזענות ושלילת האופי הדמוקרטי של המדינה. אלא שבג"ץ אישר מועמדותם.

5. הסבירו מהן תקנות לשעת חירום (תקש"ח) .

ציינו שתי הגבלות שחלות על סמכות הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום.

הסבר תקנות (7 נק')

תקנות מ-1948. במצב חירום רשאים הממשלה וכל שר שהוסמך על ידי הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום בל עת, ללא אישור הרשות המחוקקת "ככל אשר ייראה לו לטובת הגנת המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים" הכנסת העניקה לממשלה את הסמכות לחוקק תקנות לשעת חירום בחקיקת משנה משום הצורך להסדיר עניינים חיוניים במהירות וביעילות. התקנות מעניקות לממשלה עוצמה רבה כי הממשלה יכולה לתקן תקנות המנוגדות לחקיקה הראשית. סמכות זו עלולה לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות אדם ואזרח.

הגבלות: (צריך שתיים): (כל הגבלה 3.5 נק')

· תוקפן של התקנות ל-3 חדשים והארכה רק ע"י הכנסת

· התקנות אינן מפסיקות את עבודת הכנסת

· יש חוקים רגילים וחוקי יוד המוגנים מפני תקש"ח כמו חוק יסוד הכנסת, הממשלה וחופש העיסוק.

· רק הכנסת מאריכה את מצב החירום.

· אסור שתקנות אלה תפגענה בכבוד האדם.

פרק שלישי ( 20 נקודות )

קראו את הקטע שלפניכם וענו על שתיים מהשאלות 8-10 (לכל שאלה 10 נקודות)

צביונה של מדינת ישראל

דתיים רבים היו רוצים לחיות במדינת הלכה, חילונים רבים היו שמחים לחיות במדינה חילונית, ליברלית וניטראלית. אבל נדמה לי שרוב גדול של יהודים בישראל עדיין חיים כאן מפני שהם רוצים לחיות במדינה יהודית. כולם צריכים לזכור כי מדינה יהודית תהייה קיימת רק אם יהודים יהיו רוב יציב בשטח שעליו היא תובעת ריבונות. הרוב היציב הזה מורכב משומרי מצוות ציוניים, מחילונים, ממסורתיים ומחרדים. חובה לכבד מה שלכל אחד חיוני לשימורו. על מנת שכל האחרים יוכלו לחיות כאן במדינה יהודית חייבת כל קבוצה לכבד את יהדותם של האחרים ולאפשר להם לקיים אורח חיים יהודי על פי דרכם. לכן הקבוצות חייבות לפעול על מנת לנסח ולכבד את כללי המסגרת שיאפשרו לתפיסות כה שונות של יהודיות לחיות יחד. אין זה פלא כי חוקות כוללות לעיתים קרובות הסדרה של יחסי הדת והמדינה וכי מכולן מוכר חופש הדת וחופש מדת.

(מעובד מתוך מאמרה של רות גביזון, "שוברים את הכלים" 'ידיעות אחרונות')

8. הסבירו את גישת מדינת היהודים ונמקו על-פי הקטע.

הגישה המוצגת בקטע קרובה ביותר ל"גישה מדינת היהודים" זו הגישה הקרובה לגישתו של הרצל: מדינה שיהיה בה רוב יהודי, וריבונות יהודית כלומר זו מדינת היהודים. אין זה מחייב שותפות של השקפת עולם, תכנים או אפילו אורח חיים. התרבות שתתגבש תיקבע ע"י הרוב שיווצר בארץ. השקפה זו תומכת במיוחד בחוק השבות ובעליה של כל מי מזהה עצמו כיהודי כשהמטרה ליצור רוב יהודי גדול בארץ.

רות גביזון מיחסת חשיבות רבה לרוב היהודי וליצירת אורח חיים שיתאים לכל קבוצה וקבוצה תוך כיבוד הדדי של כל הקבוצות, ניסוח כללי מסגרת מעוד רחבים המאפשרים חיים ביחד תוך הסדרה של יחסי דת ומדינה, והבטחת חופש דת וחופש מדת.

9. הסבירו מהו עקרון ההסכמיות והדגימו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בדבריו של כותב הקטע.

כדי שהחברה תוכל להגשים את הפלורליזם שבה, חייבת להיות הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים: על מסגרת המדינה וגבולותיה; על צורת הממשל הדמוקרטית; קבלת השלטון הנבחר בבחירות דמוקרטיות; הסכמה על "כללי משחק" המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים. פרופ' רות גביזון מדברת על שמירה על כללי ההסכמיות למתן כבוד הדדי לכל קבוצה תוך שמירה על ייחודה.

"חובה לכבד מה שלכל אחד חיוני לשימורו. על מנת שכל האחרים יוכלו לחיות כאן במדינה יהודית חייבת כל קבוצה לכבד את יהדותם של האחרים ולאפשר להם לקיים אורח חיים יהודי על פי דרכם"

10. סוגיית חקיקת חוקה לישראל עוררה מחלוקת חריפה בשנות ה-50. הצעת הפשרה של חבר הכנסת הררי סללה את הדרך לחקיקת חוקי יסוד כתחליף זמני לחוקה. הציגו הבדלים במעמד המשפטי ובצורה בין חוקי יסוד לחוקים רגילים.

חוקה נבדלת מחוקים רגילים בצורה, תוכן ומעמד. לאחר שלא כוננה חוקה לישראל ב – 1950 והגיעו לפשרת הררי הוחלט תהליך של חוקה מתהווה בהדרגה באמצעות חוקי היסוד שיהוו פרקים בחוקה העתידית. חוקי יסוד אילו נבדלים מחוקים רגילים בצורתם: הכותרת שלהם היא : חוק יסוד … ואין מצוין תאריך כינונו של אותו חוק,

מעמד משפטי:

1. שריון סעיפי חוקי היסוד שנועד להבטיח יציבות חוקי היסוד ומגבלה על דרך שנויים ברוב מוחלט או מיוחס של חברי הכנסת. השריון נועד לחזק את מעמדם של חוקי היסוד, למנוע שינויים ע" רוב מזדמן בכנסת. (יחד עם זאת רוב חוקי-היסוד אינם משוריינים.

2. פסקת הגבלה מקנה לחוק מעמד-על במטרה להגן כל הערכים והעקרונות שבחוק, מפני פגיעה של המחוקק. באמצעות הפסקה נמנע מהמחוקק לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות שבחוקי היסוד. פיסקת הגבלה אומרת ש"מותר לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות של מדינת ישראל אם הוא נחקק לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

פרק רביעי ( 20 נקודות )

ענו על שתיים מהשאלות 11 - 14 (לכל שאלה 10 נקודות)

11. חקירת מקורות חסויים של עיתונאי היא פגיעה בעיקרון דמוקרטי. הסבירו קביעה זו.

חקירת מקור המידע של העיתונאי מנוגדת לכללי האתיקה העיתונאית ומנוגדת לחופש הביטוי וחופש העיתונות המוענק לעיתונאי מעצם תפקידה כמוסרת מידע לאזרח אודות הקורה בחברה וברשויות השלטון. כמו כן מעלה העיתונות נושאים חשובים על סדר היום הציבורי. העיתונות נחשבת גם כמנגנון פקוח ובקורת בלתי-פורמלי ובתור שכזו אינה מספקת רק מידע לציבור אלא מפרשת (מבנה) את המציאות ומסייעת לציבור ולפרט לגבש דעה/עמדה. חקירת המקורות מהם משיג העיתונאי מידע מונעת מן העיתונאי לממש את הזכויות הנזכרות לעיל ומונעת מהציבור את זכותו לדעת.

הערה – אין לצפות מן התלמיד לתשובה מקיפה כ"כ. מספיק שיציין שתי זכויות שנפגעות ותפקיד אחד של העיתונות.

12. הפרדת הרשויות בישראל אינה מוחלטת הסבירו קביעה זו.

עקרון הפרדת הרשויות נועד להגביל את השלטון וע"י כך להבטיח את חירותו של האזרח מול הסכנה של עריצות השלטון.

הסברים:

· כל אחת מהרשויות ממלאת גם תפקידים נוספים שבתחום סמכותן של רשויות אחרות – עירוב סמכויות ( למשל לממשלה יש סמכות לחוקק חקיקת משנה; לכנסת יש סמכות מעין שיפוטית בהליך הסרת חסינותו של ח"כ פסקי דין עקרוניים של הרשות השופטת שאין לגביהם חוק משמשים כחקיקה שיפוטית המנחה את הרשויות) תתקבל כל דוגמה של עירוב סמכויות.

· מרבית חברי הממשלה הם גם חברי כנסת.

· אם היתה הפרדה מוחלטת בין הרשויות הן לא היו יכולות לתפקד ביעילות, כל אחת מהן היתה משתקת את השנייה.

· כל רשות מאזנת ומרסנת את השנייה. למשל הרשות המבצעת מוגבלת ע"י הפרלמנט הקובע את כללי המשחק (החוקים). השופטת מונחית על ידי החוקים שנחקקו בפרלמנט אך מאזנת אותו ע"י מתן פרשנות לחוקים אלה. וכ"ו.

הערה – מספיק הסבר אחד לתשובה מלאה.

13. מתן פקודה להכאת עצורים ושבויים פסולה מעיקרה במשטר דמוקרטי. הסבירו קביעה זו.

מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל – חוק או צו הסותר בתוכנו את הערכים הבסיסיים של חברה מתוקנת והוא בלתי מוסרי לחלוטין. חובה לא לציית לו והמצייתים לפקודה יועמדו לדין.

עצורים ושבויים אינם מהווים סכנה לחייהם וביטחונם של האחרים ולכן כל פקודה שיש בה לפגוע בחייו או בשלמות גופו של אדם שאינו מסכן או מסוכן היא בלתי חוקית בעליל וחובה לא לציית לה.

14. תושבי העיירה שדרות זוכים להקלה במיסים ותוספת תקציבית בעקבות נפילת טילי הקאסם. זהו והסבירו באיזו סוג מדיניות מדובר.

הבחנה – הענקת יחס שונה לפרטים שונים אולם היא תיעשה רק מסיבות מוצדקות וכאשר השוני הוא רלבנטי.

נימוק – טילי הקאסם הנשלחים לעבר העיירה שדרות מבחינים אותה משאר אזורי הארץ שלא נורים עליהם טילים ולכן הם זוכים ליחס מובחן ע"י הממשלה באמצעות הקלה במסים ותוספת תקציבית. אין לקבל העדפה מתקנת