תופעת העובדים הזרים בישראל היא חלק מתופעה רחבה יותר, כלל עולמית הגלובליזאציה. מדובר לא רק בהעברת סחורות ממקום למקום אלא גם בהעברת כוח עבודה ממקום למקום על גבי הגלובוס. תופעת המהגרים הזרים בארצות השונות בעולם כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, ארה"ב ותיקה יותר מזו הקיימת בישראל ומטופלת בדרכים שונות. בישראל התופעה של עובדים זרים, כך נהוג לכנותה כאן, החלה למעשה עם כניסתם של פלשתינאים מן השטחים לשוק העבודה הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים 67'. העובדים הפלשתינאים היו מגיעים בבוקר לשוק העבודה ועוזבים בערב לשינה בכפריהם (יוממים). עיקר תופעת ההגירה לישראל ממדינות העולם החלה בראשית שנות ה-80' כאשר זמינותו של כוח עבודה זו הוגבלה בעקבות מניעת כניסתו לישראל עקב עוצר שהוטל בשטחים שהלך וגבר עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-87'. שוק העבודה בישראל נזקק לכוח עבודה אמין ויציב וכך גבר הביקוש לידיים עובדות מארצות העולם השונות. מרבית העבודות הן עבודות עתירות עבודה ומספרם של העובדים הזרים הלך וגבר עם השנים. היחס לעובדים הזרים על ידי המימסד מושפע מעצם היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית והוגדר בחוק הכניסה לישראל. הרצון לשמור על אופייה היהודי של המדינה הוביל לא פעם את שרי הפנים בעיקר מש"ס להצהיר ולפעול לגירושם של עובדים בלתי חוקיים. בין עובדים אלה (שב"חים – שוהים בלתי חוקיים) נמנים עובדים שמועד שהייתם פג והם עובדים ללא היתר עבודה או אחרים שדרכונם נלקח מהם ונמצא אצל המעביד שהזמינם לעבוד אצלו ושילם אגרת העסקה לאוצר המדינה. לא פעם תנאי העסקתם של העובדים,שבאחריות המעביד הם מחפירים. צפיפות הדיור מגיעה לעיתים לכמה עשרות ליחידת דיור. מבנה היחידה אינו תמיד ראוי למגורי אדם. חלקם לא מקבלים את שכרם בזמן ולא בהתאם להסכמים בחוזה כשמדובר בפחות משכר מינימום סך 1700 ש"ח. עובדים רבים מנוצלים לא רק באמצעות הלנת שכרם הנמוך אלא גם ע"י העסקה מעבר ל-9 שעות עבודה ביום ואינם מקבלים את ,תעריף השכר המקובל לשעות עבודה נוספות. בהעדר מדיניות מעודדת ותומכת בעובדים הזרים, מטופלים עניניהם במישור המקומי (במיוחד ידועה בכך עיריית ת"א) ארגונים אחרים שנרתמו למימוש זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם כמו רופאים ללא גבולות המעניקים שירותים רפואיים חינם. קו לעובד הדואג להגיש ולייצגם בתביעות משפטיות מול מעסיקיהם. ארגון למניעת מעצרים לעובדים זרים הפועל לשיחרורם של עובדים זרים ממעצר בגלל שדרכוניהם מוחזקים נגד רצונם אצל מעסיקיהם. האגודה לזכויות האזרח פועלת גם היא בכל התחומים שנזכרו לעיל ובמיוחד במתן מידע לעובדים בשפתם ובמניעת גירוש העובדים השוהים בארץ.