הנה הליכתי
ביום קיץ לוהט
אלך במדבר על החול החם
למקום בו אותך אהבתי
והשמש תקפח על ראשי,
ואגלי זיעה ינצנצו על צווארי,
אך אשתדל - לא להפסיק ללכת …
ביום סתיו קודר
אלך בגשם היורד טיפות-טיפות בדד
למקום בו אותך אהבתי
והעצב לא יעצור אותי,
והשלוליות לא יהיו לי למכשול,
כי קיוויתי - לא אפסיק ללכת…
ביום חורף קפוא
אלך בשלג הצח עם הלובן הקר
למקום בו אותך אהבתי
והדכאון לא ידכאני עוד,
והקפור לא יעצור בעדי יותר,
כי ידעתי – לא אפסיק ללכת…
ביום אביב פורח
הלכתי בגנים על מרבדי הפרחים
למקום בו אותך אהבתי
והפרפרים עודדוני
והאושר החלומי הנחה אותי
והנה – הליכתי תמה.