הנחיות לקראת חיבור – מגן/בגרות - בדרך אל האושר

כתבה זמירה שם טוב

המשימה הנדרשת: כתיבת מאמר טיעוני - תגובה לטקסט או הבעת דעה בעניין מסויים לאחר הצגתו.

היקף החיבור: 2-3 עמודי פוליו בכתב יד סביר.

טרום (=לפני) כתיבה: לבחור את הנושא הקרוב ביותר ללבכם, נושא שעליו תוכלו לכתוב בהרחבה.

להתבונן היטב בהנחיות הכתיבה, להבינן ולענות על פיהן בלבד. לעיתים השאלה משופרטת (מחולקת לכמה חלקים), ויש להתייחס לכל חלקיה.

תוכן החיבור: 40 נק' - יש לכתוב מאמר מפותח כהלכה, בעל תוכן עשיר ומגוון - להביא שני צדדים של המטבע, עוד נימוק, עוד הוכחה, עוד דוגמה, משהו מנסיונכם או מנסיון אחרים, משהו שקראתם/שמעתם עליו, להשתמש במקורות אם ניתן, באמרות חז"ל, להשתמש בחומר המזמן (=מספק) לכם הקטע, להתייחס אליו - אם נתבקשתם בהנחיות, להשמיע את הקול האישי שלכם.

דוגמה לפיתוח משפט מפתח (=משפט המציג את הרעיון העיקרי) בפסקה:

"התלבושת האחידה תביא למשמעת" – רעיונות לפיתוח: מה הכוונה במשמעת? כיצד תעשה זאת? מה הזיקה (=קשר) בין תלבושת אחידה למשמעת? איזו דוגמה אפשר להביא כדי להמחיש זאת מתחום זה או אחר?

מבנה החיבור: 20 נק' -

1. יש להקפיד שיהיו פתיחה, פיתוח הנושא, סיום, קשרים לוגיים הולמים בתוך/בין הפסקות השונות.

דוגמאות לקשרים: יתר על כן, יתירה מזאת, נוסף על כך, זאת ועוד, לא זו בלבד ש,,,אלא, עקב כך, בשל כך, פועל יוצא מזה (=כתוצאה מכך), בניגוד לנאמר לעיל, בהשוואה ל, חרף (=למרות) הדבר, עם זאת, דהיינו=הווה אומר=קרי.

2. הפתיחה היא הכניסה לנושא. מציגה את הנושא/הטענה/ רעיון הקטע בכלליות. אין לפתח את הפתיחה בטיעונים=נימוקים. ניתן לפתוח בשאלה, בפתגם המתייחס לנושא, בציטוט מתאים. לעיתים ניתן להשתמש בצורה מושכלת=חכמה במה בכתוב בהנחיות הכתיבה.

3. יש לדאוג לסדר לוגי נכון של פסקות החיבור. דוגמאות: פסקת הדוגמה תבוא בדרך כלל אחרי פסקת ההסבר/הטיעון ולא ההיפך, הצגת דברי הכותב תבוא לפני התגובה שלכם עליהם (למשל: טענת הכותב היא ש... הוא מבסס דבריו באמצעות נימוק... דעתי בעניין זה שונה...), פסקות יתרונות ברצף ואחר כך פסקות חסרונות או ההיפך או סדר לוגי אחר שתבחרו בדגם זה בתנאי שלא יצור בלבול.

4. אין לחזור בצורה מוגזמת על אותם רעיונות.

5. אין לסטות מן הנושא של הפסקה או של החיבור.

6. יש לפתח כל פסקה כאילו היא חיבורון - משפט מפתח של הפסקה, משפטים מפרטים, תומכים, מסבירים, מדגימים וכו'. בדרך כלל פסקה לא תכיל יותר מרעיון אחד "מטופל".

7. יש להימנע ממשפטים ארוכים שיש בהם עודפות של מילות קשר (ו, ש, מפני ש, אשר)

מבע: 20 נק' - התאמת המבע לסוגה (לכתיבה טיעונית למשל), שימוש במשלב לשון הולם, עושר לשוני.

תקינות: 20 נק' - שליטה מלאה בתחביר, בפיסוק, בכתיב, בצורות דקדוקיות. חלוקה נכונה לפסקות – דילוג על שורה או זיח בין פסקה לפסקה, כתיבה נקייה, כתב יד ברור, כתיבת מילים שלמות ללא קיצורים.

(לתלמידי זמירה יופחתו 5 נק' על סדר, נקיון, כתב יד!)

טיפים בלשון ובסגנון

הימנעו משיבושי לשון, משגיאות כתיב ומהרגלים רעים. דוגמאות (שימו לב: הצירוף/המשפט הנכון נמצא מחוץ לסוגריים, ואילו המשפט/הצירוף המשובש נמצא בתוך הסוגריים).

1. "יש/אין/ היתה לנו הסבלנות" (בלי "את". המשפט: "יש לנו את הבעייה" הוא משפט משובש).

2. "הפתרון הטוב ביותר" (ולא "הפתרון הכי טוב").

3. "גדול יותר" (ולא "יותר גדול" – המילה יותר תמיד אחרי שם התואר).

4. "חוקי בית הספר וכלליו" (ולא: "חוקי וכללי בית הספר" , כי לא יבואו 2 נסמכים לסומך אחד).

5. "לחץ הדם", "בית הספר" (ולא "הלחץ דם" – ה"א הידיעה בסמיכות תבוא לפני הסומך – המילה השניה).

6. "הפגנות לא יועילו" (ולא: "הפגנות אינם יועילו"). הסבר: אחרי "לא" יבואו פועל בעבר ו/או בעתיד, ואילו אחרי "אין" יבואו פועל בהווה או שם: "אינו יעיל" "לא היה יעיל".

7. "אדון בתופעה, בסכנות ובפתרונות" (ולא: "אדון בתופעה, הסכנות והפתרונות" - מילת היחס במשפט הכולל חייבת להופיע לפני כל חלק).

8. "תלמידים רבים ככל האפשר" (ולא: "כמה שיותר תלמידים") פתרון טוב ככל האפשר.

9. "מכיוון ש", "הואיל ו", "מפני ש" (ולא: "בגלל ש").

10. "לו היו מטפלים בבעייה" או "לו טיפלו בבעייה" (ולא "אם היו מטפלים בבעייה". הנימוק: "אם" – תבוא לפני פועל בעתיד, "לו" – תבוא לפני פועל בעבר).

11. "עזרה/עצה כלשהי" (ולא "אזושהי עזרה).

12. "זה את זה", "זה אחר זה" (ולא "אחד את השני" או "אחד אחרי השני").

13. "אני לא אקנה" (ולא "אני לא יקנה". הנימוק: פועל בעתיד גוף ראשון מתחיל ב-א'. )

14. "הם אינם מתייחסים למחיר כשהם קונים את המוצר (לא לשכוח את ה-כ').

15. "לפי דעתי", "בעצם", "אז" - יש להימנע משימוש מופרז בביטויים אלו. (ברוב המקרים המילה "אז" מיותרת ויש להשמיטה. לעיתים ניתן להחליפה במילה "לכן". דוגמה: "הרגזתי אותו, לכן הוא התעצבן" (ולא: "הרגזתי אותו, אז הוא התעצבן") או: "אם הם מתנגדים, יש להם הזכות להביע התנגדותם" (ולא "אם הם מתנגדים, אז יש..).

16. "לפי דעתי, אני חושב" - יש להימנע מכפילות זאת.

17. שימו לב לכתיב של הצרוף "תשומת לב". מקור הביטוי הוא ב"לשים לב". (רבים שוגים וכותבים: "צומת לב").

טיפים באוצר מילים – העשרה

הערות כלליות :

א. העדיפו שימוש בשם פעולה על פני שימוש בפועל. הדבר מעלה את משלב הלשון ומגוון.

דוגמאות:

במקום "הכותב מתנגד כי..." עדיף: "התנגדות הכותב נובעת מ..."

במקום "הכותב עושה שימוש ציני לא הוגן ב...." עדיף: "עשיית שמוש ציני על ידי הכותב אינה הוגנת".

ב. השתמשו באזכורים, במקום לחזור על אותו שם ללא הרף.

להלן אוצר מילים וביטויים שיגוונו ויעשירו את לשונכם (הביטויים הולמים את הסוגה של הכתיבה הטיעונית ):

הערה: יש להשתמש בביטויים בהקשר הנכון, כדי למנוע שימושים מגוחכים.

1. הדבר בא לידי ביטוי ב... ביטוי לכך נמצא ב...

2. ראייה (=הוכחה) לכך היא... לצורך המחשה אביא את הדוגמה הבאה....

3. הכותב יוצר זיקה (=קשר, יחס) בין הדברים...

4. לית מאן דפליג ש... (=אף לא אחד חולק על כך ש...= כולם מסכימים ש...) , אין עוררין, זה חשוב לכל הדעות.

5. אני תמים דעים עם, אינני חולק עליו, אני תומך/מצדד ב... אני שולל אפשרות כזאת... מביע את הסתייגותי בעניין זה... זהו סלע המחלוקת בינינו... הכותב עומד על דעתו... הכותב מרחיק לכת ואומר.... טענת הכותב מרחיקת לכת... הוא הרחיב את הדיבור בעניין...

יש לבדוק בכובד ראש את טענתו.... יש לתת את הדעת על...

6. אליבא דמחבר הקטע (=לפי מחבר הקטע).

7. יש להצביע על הבעייה.... הכותב מכוון אצבע מאשימה לעבר... יש לבחון את הנושא על היבטיו השונים...

8. יש לנקוט צעדים מתאימים... איש אינו נוקף אצבע בעניין... חילופי האשמות לא יועילו...

9. הצעה או פתרון זה מוטלים בספק... העניין טעון הכרעה.... העניין חייב לבוא לידי הכרעה... הבעייה נשארת בעינה (=עדיין לא נפתרת), הנסיון העלה חרס/לא עלה יפה (=לא הצליח). מרחפת סכנה ש...

10. בעייה זו בטלה בשישים(=אפסית) לעומת בעייה אחרת חמורה ממנה....

11. מציע פתרון חסר תקדים, פתרון שאין לו אח ורע (=שלא היה כמוהו).

12. המאמץ הזה בפתרון הבעייה יבוא על שכרו....

13. הפתרון אינו עולה בקנה אחד עם האפשרויות (=אין התאמה ביניהם). התנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם אופיו...

14. למיטב ידיעותי, למיטב זכרוני.... לעניות דעתי... סבורני ש (=סבור אני), הכותב סבור/גורס/מציין ש...

15. אדון בזה להלן (=בהמשך).... דנתי בזה לעיל(=קודם)...

16. מחד גיסא ומאידך גיסא (=מצד אחד ומצד שני).

17. שני צדדים למטבע.

חשוב מאד !!!

זמן הכתיבה הוא שלוש שעות. נצלו את כל שלוש השעות באופן הבא: בסוף תהליך כתיבת הטיוטה, קראו את החיבור, בדקו את הסדר לוגי של הפסקות, את השימוש בקשרים, את הפיסוק, את הרווחים/הזיח, השמיטו חזרות על אותו רעיון/מילה, השמיטו סטיות מהנושא, בדקו אם החיבור עשיר ברעיונות, הוסיפו רעיונות, בדקו אם יש דוגמאות.

לאחר שעשיתם זאת, העתיקו את החיבור לנקי, קראו קריאה אחרונה תוך בדיקה חוזרת על כל הנ"ל, ורק אחרי שתהיו מרוצים מן המוצר, הגישו אותו, וקוו שגם המורה יהיה מרוצה ממנו. אמן!

דרך צלחה !!!