תקציר העלילה

העלילה פותחת בסיפור מותה של אישה בלבן. זהותה אינה מתגלה, והאישה נשארת אלמונית. האירוע קצר: בצהרי יום שישי ליד חנות עיתונים אישה בעלת כלב כיבתה סיגריה על רגליה היחפות של בחורה גסה. הבחורה תוקפת בגסות ובהיסטריה את האישה. האישה בלבן מתנצלת, מבקשת סליחה, מחווירה, והבחורה ממשיכה בצעקותיה ומניעה באופן מוזר את גופה ואבריה. האישה בלבן כמעט מתמוטטת, מבקשת פעמיים טלפון ואינה נענית, מבקשת כסא, נאנחת אנחה רפה של כאב, מתמוטטת ומובלת באמבולנס לבי"ח "איכילוב", ושם מוצאת את מותה.

במהלך הריב בין הבחורה ההמונית לאישה איש אינו מתערב ואינו מנסה להרגיע או לעזור. בולטת אדישות של בני אדם לסבל הזולת לאורך כל הסיפור. שנייםבלבד מתייחסים לאישה: הכלב הקטן שלה, המגלה אמפתיה כלפי גבירתו ומתייסר בייסוריה, והמספרת.

המוות המהיר של האישה הזרה מזעזע את המספרת, שהייתה עדה לאירוע והפכהבמהלך הסיפור לדמות ראשית.

היא מבקרת שלוש פעמים בביה"ח לתהות על גורלה ועל זהותה של האישה שנפטרה. מתברר, שלנפטרת אין כתובת, ואין מי שיזהה את הגופה ויובילה לקבורה. ה"מזהה" היחיד הוא כלבה הנאמן, שהולך אחריה לביה"ח.

הצוות הרפואי בביה"ח - הרופא והפקידה- גם הם אינם מזועזעים מהמוות, ותשובותיהם למספרת סתמיות ועייפות. הבעיה היחידה, שמעסיקה אותם היא הזיהוי והקבורה. בסופו של דבר, האישה נשארה אלמונית, וכך תם סיפור חייה בלי כתובת ובלי זהות.

לקראת סוף הסיפור נודע לקורא שגם אמה של המספרת מתה, כשהמספרת הייתה נערה, וכך מתגלה סוד התעניינותה של המספרת במות האישה בלבן. כמו כן בסיפור יש אפיזודות שונות שבדרך זו או אחרת מתקשרות לנושא.

נכתב ע"י ויניש חן יב/ 5